מצ"ב הזמנה להירשם לכנס של ECARTE . לפני כמה חודשים פרסמנו את הקול קורא של כנס זה. חברים שלנו שלחו הצעות וחלקן התקבלו. אנא  היכנסו לאתר ועיינו בתוכנית המלאה. כמוכן, יש מידע על הארגון למי שלא מכיר אותו. זהו כנס המאפשר מפגש של מטפלים בכל האמנויות.

 בברכת חג שמח 

 ד"ר הילדה ונגרובר

ראש חטיבת טיפול בתנועה ומחול-י.ה.ת

Hilda Wengrower, Dmt, Ph.D

 

 

למטפלות ומטפלים בתנועה ומחול שלום,

    1. סיכום יום העיון טיפול בתנועה ומחול בראי המגדרי: האם זה רלבנטי?

נושא המגדר חשוב בטיפול ובמיוחד בתחום שלנו: רוב המטפלות נשים, ורוב המטופלות מגיל ההתבגרות והלאה גם נשים. במהלך הלימודים זהו נושא שמקבל תשומת לב פחותה, דבר שאישרו הסטודנטית והסטודנט שהשתתפו. מטרת יום העיון הייתה להאיר את הנושא מזוויות שונות ויום העיון נבנה בהתאם על בסיס התנסויות בתנועה, דיונים והרצאות. במהלך יום העיון שמענו שתי הרצאות, הראשונה פרשה מבוא היסטורי ואת העקרונות לטיפול בראייה מגדרית (ע"י ג'נט באומגולד, פסיכותרפיסטית).  ההרצאה השנייה (ע"י שרון זק, מטפלת בתנועה ומחול).   הציגה מחקר עדכני על הכוחות הפועלים עלינו בחברה ומייצרים אותנו כגוף הממלא ציפיות וסטנדרטים מֵמַשטרים,  אלו עשויים להעיב על הרווחה והבריאות הנפשית שלנו. משתי ההרצאות ניתן היה ללמוד על הנחיצות ללמוד את נושא המגדר בפסיכותרפיה  וכי יש לטיפול בתנועה ומחול יש הרבה מה לתרום בעניין זה

את יום העיון תכננו גייל סוסקין, קולגה שעובדת על תזת הדוקטורט שלה במגדר וטיפול בתנועה ומחול ואני. היתה אוירה של מעורבות אישית, לימוד ועניין. במשוב שערכנו, התשובות היו מאד חיוביות ומעודדות ארגון יום עיון נוסף סביב אותו נושא.

להלן כמה מובאות מהמשובים:

" תודה רבה על יום העיון. היה לי מעניין ואף משמעותי. אהבתי את העבודה התנועתית בחלל, היא הייתה מכבדת ומאפשרת"

" המעבר להרצאה היה חלק ומותאם. הנושא היה מרתק בשתי ההרצאות. זה היה מעמיק ומעשיר".

" מודה מאד על יום העיון שהוא עבורי נגיעה ראשונה בתחום כ"כ משמעותי של להיות אישה ומטפלת. היה לי עונג להיות עם מטפלות בתנועה ולנוע. הייתי שמחה להיות ביום עיון נוסף ומעמיק בנושא זה, שכ"כ ראוי לתת לו זמן והתבוננות.

" נושא מאד רלבנטי. יום עיון מאד מוצלח. חבל שלא היה יותר ארוך. הסדנה היתה מאד משמעותית, יחד יצרה את השיח.

הייתי רוצה להעמיק את העבודה האישית ושנתייחס יותר ליישומים".

 ד"ר הילדה ונגרובר

ראש חטיבת טיפול בתנועה ומחול

"פירורים"

סיכום רפלקטיבי של יום העיון "אובדן ושכול" 3.7.17 - חטיבת הביבליותרפיה

 

בבוקר יום העיון, ישבתי בכיסא שבמבואת תיאטרון הבובות בחולון, והתבוננתי בלוח המודעות הגדול שעמד מולי, עליו תלויים מיני הזמנות והודעות בצפיפות רבה, לעיתים אחד על השני, מילה אחת תפסה את עיני "פירורים"...

כשיצאתי מיום העיון. עצרתי בצד והתחלתי לבכות. סליחה, לא לבכות.. להתייפח.. יום העיון שעסק בנושא אובדן ושכול הצליח להתיישב לי בדיוק על המקומות הרגישים ולעורר אותם...

נזכרתי באבא שלי, שהתבשר הוא, וגם אנחנו, ביום בהיר אחד כי נותרו לו מספר ימים מועטים  לחיות. נזכרתי שכשחזרנו מקבלת הבשורה מבית החולים, הוא ירד בקיוסק. קנה ארטיק לימון. התיישב על שפת המדרכה והביט על העולם. מה אבא הבין שאני לא הבנתי? מה שאל את עצמו? על מה חשב? מה מרגיש אדם המתבשר על מותו הקרב?

מבעד לדמעות ששטפו את עיני, אבא נראה לי כילד קטן, המנסה לבלוע את היקום בעיניו הסקרניות, ולנשום נשימות אחרונות, עמוקות פנימה.

אבא נפטר כעבור מספר ימים.

ביום העיון הרצאת ד"ר אתי אבלין על עבודתה עם נפגעי אובדן ושכול, דרך הגישה הנרטיבית, המאפשרת למטופל לספר לעצמו את הסיפור של עצמו באופן קוהרנטי, ולהכיל בתוכו את הטראומה. ובין החיים לנקודת הטראומה, סיפרה ד"ר אתי אבלין, נמצאת נקודת ה"בינתיים" - מקום הבחירה של המטופל... ההרצאה של ד"ר אבלין גרמה לי לחשוב על דפוסי ה"בינתיים" שלי, שהולכים למקומות של עשיה והימנעות מלהרגיש את האובדן..

 ההבנה חלחלה אף יותר, לאחר הסדנא בביבליותרפיה של הגב' שלומית קרן עוזיאל, ששיתפה באובדן שני בניה כתוצאה ממחלת ניוון שרירים נדירה, והקפידה להחזיר, כי על אף המוות הנוכח בסיפור, ההרצאה שלה היא על תקווה ומשמעות...

בדרך הביתה, כשעצרתי לבכות, הבנתי שעל אף שיום העיון עסק באובדן ושכול, באופן פרדוקסלי, בכיתי דווקא על החיים.. על המשמעות והתקווה שאני מחזיקה בתוכם.. על החרדות שאני מתחזקת...

יום העיון היה יום מעורר השראה ומחשבה עבורי, על המוות.. על אלו שבחרו לחיות... ועל אלו שאוספים את הפירורים בדרך...

תודה לכל מי שהגיע והיה שותף

 

ניפגש ביום העיון הבא

יפית איתן

ראש חטיבת הביבליותרפיה ביהת