רשמים מהסדנא של אן הלפרין

.
לעבודתה הייחודית של אנה הלפרין התוודעתי דרך ספריה מעוררי ההשראה, וסרטיה שבהם הדגימה את דרך עבודתה היצירתית. במיוחד עניין אותי ספרה  Returning To Health With Dance Movement And Imagery (2000) בו היא מציעה דרך להתמודדות עם מחלת הסרטן באמצעים יצירתיים הכוללים עבודה עם הגוף והנפש מתוך ניסיונה האישי עם מחלת הסרטן. מתוך סרטיה מרתק במיוחד הינו סרטה  Embracing The Earth Dances With Nature (1995) בטוטליות בו אנה מתחברת בגופה ובתנועתה לטבע והופכת לחלק בלתי נפרד ממנו עם הריתמוסים המתגלים באלמנטים השונים של הטבע.
לאנה הלפרין מקום חם בלב לישראל וגם ביקרה בארץ בעבר. הפעם ביקשה אנה שהסדנה תתקיים בירושלים. לשמחתנו פנייתנו למכללת דוד ילין באמצעות ד"ר אורית וייסמן נענתה בחיוב ושם הסכימו לארח. בסדנה שנערכה ב 9 בנובמבר 2014, התוודענו לדרך עבודתה ולגישתה של אנה הלפרין. קיבלנו טעימה מיסודות גישתה שאנה מכנה ,The Life-Art Process   שיטה אותה פיתחה בשיתוף עם בתה דריה הלפרין ב- Tampala Institute  באזור סאן פרנסיסקו. אנה הבהירה למשתתפים בסדנה שהיא איננה תרפיסטית בתנועה ומחול, אך מאידך היא מחוברת מאוד לגוף ויודעת אותו לעומק וזאת מתוך הרקע שלה כרקדנית לא שגרתית וככוריאוגרפית. 
-The Life-Art Process   היא גישה אינטגרטיבית החוקרת את חוכמת הגוף דרך ביטויו בתנועה, במחול, ביצירה, בציור ובמוסיקה. אך בבסיס הגישה על פי הבנתי מונחת התפיסה שהגוף והתנועה הם יסוד מרכזי בחוויה האנושית. בכך אני מוצאת את החיבור של אנה וגישתה לטיפול בתנועה ובמחול בו הגוף, סומטיקה, תנועה וקיניסטטיקה הם יסודות מרכזיים. גם אנו רואים כמוה את הקשר הבלתי נפרד בין גוף, רגש ונפש, וכמוה אנו רואים את העבודה הקשובה לגוף ככלי מוביל למודעות עצמית.
בסדנה הובילה אותנו למסע אישי וקבוצתי. אתייחס לחלקים המשמעותיים יותר עבורי בסדנה.
Self Portrait דיוקן עצמי
תחילה ביקשה אנה לצייר את עצמנו כפי שאנו מרגישים את עצמנו כאן ועכשיו. בצידו השני של הדף הציעה לכתוב מילים שעולות באופן אסוציאטיבי בתגובה לציור. בהמשך היא ביקשה לעבוד בזוגות ולתת לבת זוגנו להחזיק בציור מולנו ולקרוא את המילים עבורנו בעוד אנו רוקדים את הציור ואת המילים. בשלב הבא ביקשה לסמן שלוש מילים שהן משמעותיות עבורנו ברגע זה, לרקוד את המילים ולבטא אותן בקול  מול הפרטנרית שלנו תוך מתן ביטוי לרגש שמילים אלו מכילות. אנה הציעה שנכתוב מילה שמשקפת עבורנו תחושה פיזית, מילה המבטאת רגש ומילה המשקפת דימוי מנטלי. בשלב הבא אנה הציעה שננוע בגוף ראשון את המילה תוך ביטויה בקול, ולאחר מכן לחבר את שלושת המילים למשפט הפותח  ב-  "I am  " "אני" ולהשלים את שלושת המילים. וכשהפרטנר אוחזת בציור אנו אומרים את המילים והמשפט שוב ושוב תוך ריקוד. כאשר מסתיים הריקוד – ההנחיה היא להתבונן פנימה ולבדוק כיצד אני מרגיש עכשיו? איזה חלק של גופי היה מעורב? ולאחר מכן יש להחליף תפקידים עם בת זוגנו. 
 האולם היה מלא וגדוש במשתתפים (כמעט 60 איש). ובכל זאת המשתתפים התרכזו בבני הזוג שלהם. אנה נעזרה בתיפוף בתוף אינדיאני ההולם  בקצב קבוע וחוזר. מעין מקצב היפנוטי שריכז את המשתתפים בהתמקדות במילים ובמשפט המבוטא. 
בהתבוננות בבת זוגי היה מרתק לראות את התהליך שעברה. תהליך  בו המילים והתנועה מתמזגים ומתחברים באופן אוטנטי. מרגש היה לצפות כיצד עברה בת זוגי מחקירה מהוססת של המילים לתנועה נחרצת אורגנית תוך הפנמתן. מדהים היה לראות את חדוות התנועה וההוויה ולהיות עדה לסיפור חייה הנשזר במשפט התנועתי – המילולי הזה. תודה לך בת זוגי להתנסות. עבורי מסקרן היה לגלות את לידת התנועה מתוך המילה. לחוות את החיבור הבו זמני של הדהוד המילה לחוות את מהותה בתוכי, להתחייב ולהזדהות עם משמעותה כחלק ממני.  למשל "אני הלב הפועם, הנוגע,  אני פוקוס." מרגש היה למצוא כיצד משפט זה של "הכאן והעכשיו" מתחבר לסיטואציית חיי הנוכחית ולמהותי. 
מבחינת תהליך ההתנסות: אנה לא פירטה מה מטרת ההתנסות, אך היה ברור לנו שכוונתה שנתחבר לאני שלנו ולחלקיו, שנחווה את עצמנו באופן אחר. תיאורטית העבודה מתחברת לשיטת הגשטלט של פריץ פרל של "הכאן והעכשיו". ואומנם אנה הזכירה אותו ואמרה שטופלה על ידו או הייתה תלמידתו. יחד עם זאת אנה לא נכנסה להסברים תיאורטיים.
בהתנסות זאת סקרנה אותי דרך העבודה מאחר שבטיפול בתנועה אנו לעיתים קרובות עובדים בדרך הפוכה מהדרך שאנה הנחתה אותנו בהתנסות זאת. מתחילים בהתחברות לגוף ולתחושה דרך הסומטיקה --- מאפשרים לתנועה להיוולד--- לרגש להתחבר---לדימוי לעלות---למטפורה להתגלות---למילה להישמע---למשפט להחוות --- ומציירים  דיוקן עצמי. האינטגרציה של כל המרכיבים הללו מתרחשים בכאן ובעכשיו. מבחינת גישת המנטליזציה ותהליכי חיבורי מוח - גוף, בטיפול בתנועה פעמים רבות עובדים בתהליך של Buttom-Up כלומר מלמטה למעלה (למטה מהחושים- למעלה אל המוח). בעוד שבתהליך ההתנסות שאנה הנחתה הייתה עבודה מכוונת מלמעלה למטה. כלומר התחלנו מהדימוי המנטאלי, מהרעיון (דיוקן עצמי), תוך ביטויו בציור---- התחברנו למילים ----- ואז חיברנו  תנועה. כלומר עבדנו מהמוח לכיוון מטה לגוף ולחושים. אך באופן קסום באיזה שהוא רגע התרחשה אינטגרציה כאשר כל החלקים הסתכרנו, המילה, הרעיון והתנועה הקצבית הפכו לאחת, למהות ולישות אחת. החלק העוצמתי בהתנסות הזאת היה הרגע בו התרחש החיבור של המילה עם התנועה ברגע הנתון של הכאן והעכשיו. בנוסף לעבודה העצמית של גילוי העצמי ומודעות לעצמי, אנה הסבירה שמטרה נוספת להתנסות בזוגות  היא בנייה של אמפתיה.  ואכן בהתנסות חשתי את האמפתיה כלפיי, והתמיכה והקבלה ללא תנאי מצידה של בת זוגי.
בסופה של הסדנה הציגה לפנינו אנה עבודות יצירה של אנשים שציירו דיוקן עצמי לפי שיטתה לפני התהליך, לעומת יצירות בסיום התהליך. בכל העבודות שהציגה לפנינו ניכר שינוי,  התפתחות, העצמה והעשרת העצמי המתנסה בסיום התהליך.
תנועה במרחב, יחסים וגבולות
התנסינו בהליכה מודעת של עקב בצד אגודל ובמציאת הדופק הפנימי שלנו באמצעות הקשבה לפעימות הלב ולקצב הנשימה, ובמקביל בתנועה לקצב המשתנה של התוף האינדיאני. לאחר זאת הגדירה אנה שני סוגים להתייחסות תנועתית במרחב: מרחב שלילי ( Negative Space ) מול מרחב חיובי ( Positive Space ).  שני הסוגים נחוצים בקיומנו במרחב האישי והבין אישי.  במרחב השלילי – הנחתה אנה לנוע בין המשתתפים בהליכה ובריצה במודעות לחלל סביבנו וגבולותיו בלי התייחסות אישית לאנשים המתנועעים בחלל בו זמנית איתנו. המטרה לפי אנה הייתה לפלס לנו דרך. במרחב החיובי הנחתה אנה לנוע באותו מרחב וגבולות, אך הפעם ליצור קשר עין וקשר של פנים מול פנים עם מי שפוגשים, קשר מקרוב וממרחק. מעניין היה לחוות ולצפות בשוני באיכויות של המפגשים הבין אישיים הללו. 
שני סוגי ההתנהלות המרחבית משקפים מצבים נפשיים ובין אישיים ממש מן החיים. התנועה במרחב השלילי משקפת תנועה יומיומית אוטומטית המערבת פעילות יומיום רוטינית, מכוונת מטרה או תנועה הגנתית של הנע המבקש לשמור על גבולות וטריטוריה. אנה לא הזכירה זאת, אך ניכרת לפי התבוננותי השפעות מגישותיהם של לבן/ברטניף/למב למרחב ולקיניספרה. תנועה במרחב החיובי מבטאת תנועה בהתכוונות, הקשבה לזולת, תנועה תקשורתית. קשרים ופרידות נרקמו והותרו, נתגלו מפגשים מרתקים ותנועה משותפת משחקית, הנאה וצחוק. אנה אפשרה חקירה אך לא נכנסה לפרשנות וניתוחים. לאחר ההתנסות התחזקה בי ההכרה לחשיבותה של תפיסתנו את המרחב, ולכך שמרחב הופך לשלילי או לחיובי בהתאם לתפיסתנו אותו. 
טקס סיום-צעידה/ריצה למען מטרה. Running for Purpose.
טקסי מעגלי מרפא ושאמניזם, הם תחום התעניינות מרכזי עבורי. במהלך השנים נתמזל לי מזלי ללמוד ממורים/שאמנים מעוררי השראה כגון דהני  Dhyani Ywahoo, Hyemeyohsts Storm, מרה קפי וסרג קהילי קינג. מורים אלו שאבו ממקורות תרבויות אינדיגיניות, אותם הטמעתי לחיי ולעבודתי הטיפולית. לכן טקס הסיום של הסדנה דיבר אלי מאוד. נראה שאנה הלפרין שאבה ממקורות התרבויות האינדיגיניות ועשתה את האדפטציה שלה לרעיון של ריפויו של כוכב הלכת שלנו והפצת שלום בעולם. אנה הלפרין בשיתוף עם בעלה  אדריכל הנוף לורנס הלפרין בקליפורניה פיתחו את טקס ה- Planetary Dance  שהוא ריטואל קבוצתי קהילתי במהלכו הפרטים בקבוצה מביעים בגופם בצעידה קצבית את שאיפתם לשלום ולריפוי. בסיום הסדנה אנה לא הסבירה ולא נקבה בשמו של הטקס.  עמדנו במעגל ואנה ביקשה שכל אחד מאיתנו ייכנס למעגל בצעידה או בריצה ויכריז בקול רם למען מה הוא רץ. לפי ראות עיני הייתה בזה כמעין בקשה, תפילה אישית או קבוצתית למשהו אישי אך משותף לכולם וכן משהו הגדול מאיתנו.  היה בזה משהו מאוד רוחני. להלן מקצת הביטויים שהעלו המשתתפים: "אני רץ להבנה בין העמים", "אני רצה למען ההקשבה לאחר", " אני רצה למען מיגור האלימות", "אני רצה לבריאות", "אני רצה למען הצלת האוקיינוסים ויצוריו."  המשתתפים נכנסים למעגל בזה אחר זה בשרשרת אנושית ספירלית, תוך צעידה בקצב התוף האינדיאני. המשפטים והכוונות חודרים ומחלחלים בתודעתם ובגופם של המשתתפים. המשתתפים מזדהים עם מטרות וכוונות טובות שאחרים מבטאים. הצעידה הספירלית יוצרת סינכרוניות קבוצתית. המרחב הפנימי והחיצוני מתמזגים. רגשות שמחה ושותפות לגורל מתעוררים. כולנו מתרגשים וחשים בעוצמת הרגע ובכך שאנו רקמה אנושית אחת.
לסיום: הייתה זו הזדמנות יוצאת דופן להכיר את אנה ודרך עבודתה,  להתפעל מכישורי ההנחיה שלה בגיל מתקדם, ומיכולתה להוביל קבוצה רבת משתתפים למקומות משמעותיים, ולספוג את הרעיונות היצירתיים שלה.  במיוחד מדבר אלי משפט שלה:  "דרך שפת המחול והאמנות אנו נותנים ביטוי לאנושיות שבנו."
ברצוני להודות לאנשים שעזרו בצדדים הטכניים ובארגון האולם: לגדי ולדרור שחר, לד"ר אורית וייסמן שחיברה אותנו עם מכללת דוד ילין, לטלי הראל מזכירת התרפיות בדוד ילין, לנאוה חיימסון מזכירת יה"ת,  לחנה שרברין סגנית יו"ר יה"ת ולעדנה לשם יושבת ראש יה"ת.
עודכן לאחרונה ב ראשון, 15 מרס 2015 09:52