שאלות נפוצות

איזה תואר שני בטיפול באמצעות אמנויות נחשב כתואר טיפולי?

בשנת 2010 קבעה המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג) מתווה מחייב להענקת תואר שני פרופסיונאלי בטיפול באמצעות אמנויות. מאז, אך ורק תוכניות הכשרה שנבדקו על ידי המל"ג ואושרו על ידה רשאיות להעניק תואר שני בכותרת זו. מכיוון שהמתווה נועד לעיסוק המעשי במקצוע, התואר השני מלכתחילה טיפולי. כלומר, מאז פרסום מתווה המל"ג, לא ניתן עוד לקיים מסלול לימודים לתואר שני בטיפול באמצעות אמנויות שאינו טיפולי.

 

מה ההבדל בין תואר שני מלא (עם תזה) לתואר שני ייעודי למטפלים בפועל?

התואר השני המלא בטיפול באמצעות אמנויות (כולל הגשת תזה) מכשיר הן לעיסוק המעשי במקצוע והן לקריירה אקדמית. התואר השני הייעודי למטפלים בפועל מכשיר אך ורק לעיסוק המעשי במקצוע, אך לא מאפשר המשך לימודים לתואר שלישי. הוא נועד לבוגרי תוכניות ההכשרה ללימודי תעודה במוסדות האקדמיים המבקשים להשלים תואר שני במסלול מקוצר. קיום מסלול התואר השני הייעודי קצוב בזמן ויפוג במחזור שיסיים את לימודי התעודה בשנת 2018.

מה הקשר בין תואר שני בטיפול באמצעות אמנויות להסמכה/רישוי של משרד הבריאות?

כל עוד אין חוק שיסדיר את ההכשרה ועיסוק בטיפול באמנויות, אין קשר בין התואר השני בטיפול באמצעות אמנויות לבין הסמכה/רישוי של משרד הבריאות. יחד עם זאת, אם בעתיד המקצוע ייכלל בחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (חוק המקצועות הפרה-רפואיים), להבא יידרש תואר שני. על פי המגמה שהסתמנה ביוזמת החקיקה שנדונה בכנסת ה- 18 ולא הצליחה להגיע לסיום מוצלח, יתכן ויהיו מחזורים של בוגרי תוכניות הכשרה ללימודי תעודה שיצטרכו להשלים תואר שני. מסלול התואר השני הייעודי למטפלים בפועל נועד לתת מענה בעוד מועד למגמה זו. בהיעדר חוק שיסדיר את ההכשרה ועיסוק במקצוע, רשאים המעסיקים לקבוע לעצמם קריטריונים לקבלה לעבודה של מטפלים באמנויות. משרד הבריאות ומשרד החינוך עושים זאת באמצעות חוזרי המנכ"לים ומחוון הממונה על החינוך המיוחד. מכיוון שחוק חינוך מיוחד מחייב את הסכמת שר הבריאות בקריטריונים להעסקת עובדים פרה-רפואיים במערכת, קיימת בפועל מידה של זיקה בין תנאי הקבלה לעבודה במשרד הבריאות ומשרד החינוך.

 

מה מעמד תואר שני מחו"ל בתחומי הטיפול באמנויות?

קיימת הפרדה בין תוקף תואר שני מחו"ל להעסקה בשירות הציבורי, לבין מעמדו האקדמי לקבלה ללימודי דוקטוראט ולהעסקה במשרת מרצה במוסדות להשכלה גבוהה. על מנת לתקף את התואר השני לצורך העסקה בשירות הציבורי ולזכאות בדרגת שכר, יש להצטייד באישור השוואת תארים ודיפלומת מטעם משרד החינוך. רשות זו בודקת אם המוסד האקדמי שהעניק את התואר עומד בסטנדרטים שווי ערך להשכלה הגבוהה בישראל, אך היא לא בוחנת את תוכן הלימודים. לעומת זאת, יש למוסדות להשכלה גבוהה חופש אקדמי בשקילת ההכרה בתארים שניים בחו"ל לצורך קבלה ללימודי דוקטוראט ולהעסקה במשרת מרצה. כומר, בהחלט יתכן שמשרד החינוך יעניק אישור השוואת תארים ודיפלומות, אך המוסדות להשכלה גבוהה נמנעים מקבל את בוגרי המוסד האקדמי בחו"ל ללימודי דוקטוראט ולהעסקה בתפקיד מרצה.

מה מעמד תואר שני שנלמד בשלוחה ישראלית של מוסד אקדמי בחו"ל?

האגף להשוואת תארים ודיפלומות במשרד החינוך מכיר אך ורק בתארים שניים שנלמדו בשלוחות מוסדות אקדמיים בחו"ל שמחזיקים ברישיון הפעלה תקף במועד הענקתם. רישיון הפעלה זה מוענק על ידי המל"ג, מתוקף חוק המועצה להשכלה גבוהה. מעמד התארים שנלמדו בשלוחה הישראלית זהה לחלוטין למעמד התארים של בוגרי מוסד האם שהגיעו מחו"ל. כלומר, התארים שהוענקו על ידי השלוחות הישראליות הם תארים מחו"ל לכל דבר ועניין, הן בחובת אישור השוואת תארים ודיפלומות והן בחופש האקדמי של המוסדות להשכלה גבוהה להכיר בהם לקבלה ללימודי תואר שלישי או משרת מרצה.

 

האם קיימות כיום שלוחות ישראליות של מוסדות אקדמיים בחו"ל שמעניקות תואר שני בטיפול באמצעות אמנויות?

בשנת 2005 קיבלה הכנסת חוק שמבטל את הפעלת שלוחות ישראליות של מוסדות אקדמיים בחו"ל. יחד עם זאת נקבעה הוראת מעבר ששלוחות שיגישו תוך זמן קצוב בקשה למל"ג "להתאזרח" ולקבל הכרה כמכללות אקדמיות ישראליות לכל דבר ועניין, יזכו לארכה עד לקבלת התשובה. השלוחות שעומדות בהוראת המעבר רשאיות להמשיך ולפעול באופן סדיר ולהעניק תארים אקדמיים שניים מטעם מוסד האם בחו"ל. כלומר, מעמד התארים שנלמדו בתקופת הארכה בשלוחות הישראליות זהה לחלוטין למעמד התארים של בוגרי מוסד האם שהגיעו מחו"ל, הן בחובת אישור השוואת תארים ודיפלומות והן בחופש האקדמי של המוסדות להשכלה גבוהה להכיר בהם לקבלה ללימודי תואר שלישי או משרת מרצה.

האם המטפלים באמנויות שמועסקים בשירות הציבורי מבוטחים כנגד תביעות רשלנות מקצועית?

מדינת ישראל מפעילה חברת ביטוח ממשלתי בשם "ענבל", שמבטחת באופן אוטומטי את כל עובדי המדינה כנגד תביעות רשלנות מקצועית בשל ביצוע תפקידם. ביטוח זה מקיף את המטפלים באמנויות שמועסקים במעמד שכיר במוסדות משרד הבריאות, משרד החינוך, משרד הרווחה וכד'. הוא לא מכסה מעסיקים ציבוריים חוץ ממשלתיים כמו קופות החולים ועמותות. כאמור, ביטוח זה מקיף אך ורק את שעות העבודה במעסיק הממשלתי ולא מעבר לכך. במידה ונוצר צורך להיעזר בחברת הביטוח "ענבל", יש לפנות לוועדת ניהול הסיכונים במקום העבודה. חברת "ענבל" לא מאפשרת פניה ישירה של עובד המדינה עצמו, אלא אך ורק באמצעות נציג הגורם המעסיק.

 

האם מטפל באמנויות זקוק לתעודת הוראה על מנת להתקבל לעבודה במשרד החינוך?

אין צורך בתעודת הוראה כדי להתקבל לעבודה בתפקיד מטפל באמנויות, במסגרת סל שעות הטיפולים הפרא-רפואיים (סל שח"מ) בחינוך המיוחד. יחד עם זאת, כדי לקבל קביעות במערכת חייבים להשלים "תוכנית התאמה להוראה לעובדים פרא-רפואיים" שמתקיימת במספר מכללות להוראה. שכר הלימוד בתוכנית זו מסובסדת על ידי משרד החינוך וניתן להירשם אליה לאחר המלצת הממונים באגף לחינוך מיוחד. כל עוד המטפל הפרא-רפואי לא השלים את תוכנית ההתאמה להוראה, ניתן להעסיק אותו אך ורק כעובד ארעי מדי שנת לימודים.