טיפול באומנויות לאנשים המתמודדים עם מחלת אלצהיימר

כתבה לרגל יום האלצהיימר הבין לאומי:

טיפול באומנויות לאנשים המתמודדים עם מחלת אלצהיימר

ד"ר דברת הראל

טיפול באמצעות אומנויות הינו טיפול נפשי, הרותם את כוחם של תהליכי היצירה, הדמיון והמשחק לטיפוח כוחות הנפש של האדם, כישורי ההתמודדות שלו וההסתגלות למציאות החיים המשתנה.  באמצעות אומנות פלסטית, מוזיקה, תנועה ומחול, דרמה, פסיכודרמה וביבליותרפיה, המטופלים מביעים את עולמם הפנימי ומוצאים ערוצי ביטוי נוספים וחדשים לתכנים שלא תמיד מקבלים ביטוי מלא דרך המילים בלבד. הטיפול באמצעות אומנויות מתאים למטופלים על-פני מעגל החיים כולו – מינקות ועד לזיקנה המופלגת, כאשר המטפלים והמטפלות מתאימים את האמצעים האומנותיים ודרכי ההתערבות למטרות טיפוליות מגוונות ולצרכים ההתפתחותיים והרגשיים המשתנים של מטופליהם.

טיפולים באמצעות אומנויות מעניקים הזדמנות מיוחדת לעיבוד של נושאים רגשיים עבור אנשים המתמודדים עם מחלת אלצהיימר. לפי נתוני עמותת עמדא (העמותה לחולי דמנציה, אלצהיימר ומחלות דומות בישראל) שיעור חולי האלצהיימר בישראל כיום הינו כ-150 אלף. בהתאם לתחזית של ארגון הבריאות העולמי, שיעור זה ימשיך לטפס באופן חד על רקע העלייה בתוחלת החיים. נתונים אלה מצביעים על הצורך הגובר בהענקת טיפול כולל לאדם החולה ומשפחתו, תוך הכרה, כי לצד ההיבטים הרפואיים והתפקודיים של המחלה, ישנם גם אתגרים רגשיים מורכבים, המחייבים מתן מענה.  מחלת האלצהיימר פוגעת בתפקודים הקוגניטיביים של האדם החולה וגורמת לשינויים באישיות ובהתנהגות. אלה משפיעים באופן טבעי על עולמם הרגשי של החולים. מחקרים מלמדים כי לאורך תקופת המחלה, אנשים המתמודדים עם מחלת אלצהיימר חווים הרגשת אובדן מתמשכת, פגיעה בתחושת הביטחון העצמי ובדידות שהולכת ומעמיקה. שינויים אלה, הנמצאים במגמת החמרה עם התקדמות המחלה, מציבים את החולים מול אתגר השמירה על תחושת הזהות, והידיעה 'מי אני'. 

טיפול באומנויות באנשים עם מחלת אלצהיימר הולם את רוח 'גישת האדם במרכז'. גישה זו מדגישה את ייחודו של האדם כאדם על-פני היותו חולה ומציבה בקדמת הבמה את כוחותיו ויכולותיו השמורות, למרות המחלה. היא מאירה את ייחודו, את היסטוריית חייו, את צרכיו הרגשיים ואת חשיבותה של תחושת המשמעות בחייו. גישת האדם במרכז לוקחת בחשבון כי לכל אדם יש העדפות, רצונות וזהות  אינדיווידואליים. במסגרת הטיפול באומנויות, חווים אנשים עם מחלת אלצהיימר את מוקדי הכוח שלהם דרך תהליכי היצירה. לצד זה, הם יכולים להביע את מצוקותיהם, מבלי שהם נדרשים להתנסח בשפה ברורה, שאינה תמיד זמינה להם. זאת ועוד, האומנויות השונות מציעות גורמים מעוררים (טריגרים) לזיכרונות וחוויות הטבועים בגופם, בחושיהם או בדמיונם,  ובכך הן תורמות לתחושת הזהות, ואף מסייעות להעלות נושאים ולעבד אותם במרחב יצירתי שבו השיח הוא שיח אומנותי. שיח שכזה טומן בחובו יתרונות בולטים. ראשית, בעוד שחולי אלצהיימר עלולים להתקשות מאוד בקיום שיחה מילולית רגילה, דבר שעלול להוביל לתגובת נסיגה והימנעות, הרי שפעילות יצירתית ואומנותית אפשרית עבורם, תוך חוויה מעצימה של תחושת מסוגלות והצלחה. בנוסף, עיסוק בתהליכי יצירה הוא לרוב דבר נעים, שמסב לאנשים שמחה והנאה. אלה חשובים כמובן לתחושת הרווחה הנפשית. זאת ועוד, ביטוי אומנותי אינו מחוייב לתוצר אחד מסויים, המוגדר כ"נכון". בכך הוא מסיר את החשש מלשגות או לא להבין את ההנחיה או השאלה, ומקדם ביטוי פתוח ומלא. יתרון נוסף נעוץ בעובדה, שחוויית היצירה היא חוויה של בריאה של דבר חדש, ובכך היא מחזקת תחושה של צמיחה והתפתחות לעומת אובדן וירידה תפקודית. לבסוף, שפת האומנויות היא שפה של סמלים ודימויים, ובכך היא יוצרת מרחק פסיכולוגי בין האדם לנושאים שאותם הוא מבקש לעבד ולפתור. מרחק זה, מעניק למטופלים מרחב בטוח לעיבוד נפשי של תכנים רבים, ובכלל זה של נושאים קשים ואפילו טראומטיים.

לסיכום, טיפול באומנויות הוא דרך יעילה ובטוחה לתמיכה רגשית באנשים המתמודדים עם מחלת אלצהיימר, תוך יצירת סביבה טיפולית נעימה, מעשירה ומעניינת. היבט זה הוא בעל ערך כשלעצמו ותורם לרצון להתמיד בטיפול ולמוטיבציה להפיק ממנו את המירב. טיפול זה מוענק על ידי מטפלים מוסמכים באמצעות אומנויות במרכזי היום, במוסדות ואף בבתי המטופלים.

הכותבת:

ד"ר דברת הראל, דרמה תרפיסטית ומדריכה בכירה. מרצה וחוקרת בתוכנית לתואר שני בדרמה תרפיה, המכללה האקדמית תל-חי.