הי מירב, ספרי לי על עצמך.
אני מירב רידס אהרוני מטפלת באמנות בוגרת דוד ילין ותואר שני מאוניברסיטת חיפה, אמנית ויומנאית יוצרת. מטפלת באמנות 14 שנים עובדת במשרד החינוך עם כיתות לקויות למידה קשב וריכוז וasd. מנהלת את קבוצת הפייסבוק "מטפלים ומטפלות בין הצילצולים", קבוצת הפייסבוק הגדולה למטפלות העובדות בבתי ספר ובגנים. מדריכת סטודנטיות בסמינר קליני בבר אילן, מתמחה להדרכה דרך יה''ת ובתהליך הכשרה cbt art במכון פסגות שנה ב'.
איך הגעת להיות פעילה בארגון?
העשייה שלי ביה"ת החלה במחאה הגדולה בשדרות רוטשילד באוהל המטפלות באמנויות. הרגשתי שי
ש הרבה דברים שצריך לקדם ביה"ת למען התחום ולמעננו. לאחר המחאה הוקמה ועדה ששמה לה כמטרה לקדם תחומים שונים בתוך יה"ת כשמטרת העל הייתה איך מביאים את יה"ת לכולם: איך יה"ת מסייע לנשות ואנשי התחום, איך הוא פועל ומקדם את הידע האקדמי, איך הוא משווק את תחום הטיפול לקהל הרחב ועוד…
ספרי על משהו שהיה לך משמעותי ולקחת בו חלק במהלך פעילותך בארגון.
החלק המשמעותי בתחילת הדרך שלי היה לפגוש כוח נשי נהדר. נשים חכמות כל כך שהקימו את תחום הטיפול באמנויות בארץ, זו הייתה זכות בשבילי. לאחר מכן היכולת לקדם ולנסות לסייע למטפלות ולמטפלים בשטח הפך למשמעותי כל כך. אני אוהבת מאוד לעזור באופן טבעי אז זה השתלב נהדר.
כיום אני ממשיכה את זה דרך וועדת התעסוקה ודרך ועדה שמקדמת פעילויות התנדבותיות של מטפלות ומטפלים באמנויות.
עם אלו קשיים את מתמודדת כפעילה בארגון?
לא תמיד מבינים שכל הארגון הזה מבוסס על התנדבות והרבה מהנעשה הוא בזמננו החופשי. יה"ת מאוד התפתח מאז שאני התחלתי להתנדב בו ויש בו המון עשייה. צריך כנראה להנגיש את העשייה לכולם וכך ניתן יהיה לראות אילו פעילות ופעילים נהדרים יש בו וכמה פעילות למען התחום יש בו.
מה את מרגישה שאת מקבלת מהארגון?
מהרגע שסיימתי את לימודי אני ביה"ת, חיכיתי שיהיה לי קורת גג עם שם מקצועי שיגדיר את המקצועיות שלי ומבחינתי זה חשוב מאוד . בכל מקום אני מציינת שאני חברת יה"ת זה נותן חותמת מקצועית חשובה.
מה לדעתך צריך להיות הדבר הבא שהארגון יעשה?
לשים אותנו בפרונט הציבורי ובשיח הציבורי. מבחינתי עד שיהיה חוק עלינו להיות ממותגים ומוכרים וניתן לעשות שזאת היום דיי בקלות דרך הרשתות החברתיות.
תודה מירב!