מטפלים באמנויות מוכרים על ידי משרד הבריאות מאז שנת 1988, אז החל להעניק לבוגרי המסלולים השונים תעודת הכרה במעמדם כמטפלים, שהותנתה בתנאים הבאים: תואר ראשון ממוסד אקדמי מוכר, בתחום רלוונטי, אישור על 600 שעות התנסות מעשית, תעודה המעידה על סיום לימודים לפי תוכנית המוכרת על ידי משרד הבריאות, סיום 1,200 שעות התמחות, ועמידה בבחינת רישוי ממשלתית. בפסק דין תקדימי, שניתן בחודש אפריל 2004, לבקשת חמש מטפלות שהוכשרו על פי תוכנית שלא הוכרה על ידי משרד הבריאות, פסל בג"ץ את רישוי המקצועות הפרה-רפואיים באמצעות הסדרים מנהליים כפוגע בחופש העיסוק, וזאת בהעדר הסמכה מתאימה בחוק לפגיעה מעין זו. בפסיקת בג"ץ נוספת, שניתנה בחודש יוני 2005, נאסר על המעסיקים הציבוריים והפרטיים להסתמך על תעודה זו בקבלה לעבודה של בעלי מקצוע פרה-רפואיים. מאז פסיקות אלו אין לבוגרי המסלול לטיפול באמנויות הכרה רשמית של המדינה בהסמכתם, ועתירה לבג"ץ בנושא זה שביקשה לחייב את המדינה ליתן תעודת הכרה למטפלת שעמדה בדרישות המשרד נדחתה, מן הטעם שלפי הפסיקה הקודמת אין משרד הבריאות מוסמך ליתן תעודה מעין זו, אך עם זאת הסדרי ההעסקה במוסדות ציבוריים ופרטיים נותרו על כנם.
בשנים האחרונות מתקיים תהליך חקיקה בכנסת להסדרת העיסוק במקצועות הפרה-רפואיים, לרבות טיפול באמנויות. במסגרתו הוציא משרד הבריאות בשנת 2010 הנחיות הנוגעות להשכלה והכשרה נדרשת של מטפלים בתחום בחוזר מנכ"ל 19/10 ובאותה שנה פרסמה המועצה להשכלה גבוהה מתווה למוסדות ההכשרה עם קריטריונים זהים. קריטריונים אלו מנחים כיום את האגודה המקצועית וכן מעסיקים בשוק העבודה. עם זאת, תהליך החקיקה עדין נמשך במטרה לפתור את הפגיעה בחופש העיסוק שהציג בג"ץ ולהסדיר בחוק את הקריטריונים להסמכה לעיסוק בטיפול באמנויות, את דרישות ההשכלה, ההכשרה המקצועית וההתמחות.
על מנת לפתור את המצב המתמשך של העדר רגולציה, יצרה יה"ת, האגודה של המטפלים באמנויות בישראל "תו תקן" המוענק לכל חבר אגודה ומעיד על כך שהמטפל נמצא ראוי ועומד בכל הדרישות האקדמיות והמעשיות כפי שמוגדרים על ידי משרד הבריאות והמועצה להשכלה גבוהה, והוא מטפל מוסמך על פי אמות המידה של האגודה המקצועית ומחויב לכללי האתיקה שהוגדרו על ידי האגודה. מטרת תו התקן היא ליצור מכשיר שיקל על המעסיקים ועל הציבור הרחב בבואם לבחור מטפל על פי הקריטריונים של הגופים הממשלתיים.
