"ילדים של אף אחד" - ילדים ונוער בסיכון - יום עיון לחטיבות הביבליותרפיה והפסיכודרמה - עבר ל - zoom

8.30 - 9.00

הגעה ורישום

9.00 - 10.30

הרצאה מרכזית - יהודה אטלס

יהודה אטלס הוא סופר ומשורר, בעיקר לילדים או על ילדים, מרצה (על ספרות ילדים), מתרגם וחוקר ספרות ילדים. ספריו הידועים ביותר היו סדרת "והילד הזה הוא אני" (5), שהפכו לפסקול של עולם הילדים וההורים בארץ, נמכרו במאות אלפים וממשיכים להימכר ולהיקרא עד היום. בשנם האחרונות יצאו שני ספרי אוסף מתוכם. כתב עד היום 36 ספרים, רובם לילדים, ותרגם (מאנגלית) כ-70 ספרי טף מצוירים ועוד 4 ספרי נוער. זכה בפרס התרגום מטעם שרת התרבות, בפרס היצירה ע"ש לוי אשכול ז"ל ובפרסים רבים אחרים. היום הוא כבן 85, עדיין כותב, נשוי לרונית שני, צלמת ומורה לצילום, סב לנכדה ולשלושה נכדים וסבא-רבא לנין אחד.

"ילדים של אף אחד" הוא שם ספרו האחרון של יהודה אטלס, הכולל 170 שירים על ילדים בסיכון; ילדים שחיים בהזנחה, באלימות, בהתעללות מינית, בבידוד חברתי, ילדים שאחד מהוריהם בכלא, ילדי פליטים, ילדי עולים חדשים וכו'. מאחורי כל שיר כמעט מסתתר סיפור אמיתי. המחקר והכתיבה נמשכו 7 שנים. הספר הוצא על ידי מכון חרוב, המכשיר עובדים לילדים בסיכון והמטפל בהם פרטנית. השירים כתובים בלשון ילדים אבל מכוונים למבוגרים. אטלס יודע שבסופו של דבר הם יחלחלו גם אל הילדים. דרך השירים אטלס מתכוון לתת לילדים אלה חיבוק, לומר להם שמה שקרה להם הוא לא באשמתם, שאין צורך להסתיר אותו ושמגיע להם תיקון.

10.30 - 11.00

הפסקה

11.00 - 12.30

שלושה מושבים לבחירה

* המושבים יפתחו בהתאם למידת הרישום

מושב 1 - גב' דנה קוג'מן בן-ורון - מטפלת בהבעה ויצירה, בעלת תואר שני בחינוך מיוחד ותעודת הוראה, ותעודת מטפל בביבליותרפיה (השלמה במכללת דוד ילין לתואר שני); בעלת ניסיון רב בעבודה טיפולית ארוכת-טווח עם ילדים שהוצאו מביתם בגיל צעיר, וניסיון בעבודה עם לקויות קשב וריכוז ולקויות למידה.

"למי יש כוח לשמוע סיפור?!" - שעת הסיפור כחלק ממכלול העבודה הטיפולית עם נוער בסיכון

במסגרת ההרצאה יוצג פרויקט של שעת סיפור טיפולית שהתקיים במסגרת פנימייתית. היוזמה נבעה מהיכרותי המקצועית והחיבור לסיפורים כבעלי כוח ריפוי, וכאופני תקשורת ייחודיים בעלי תרומה משמעותית להתפתחות הנפשית של האדם (צורן, 2009). קריאת סיפור הינה פעילות הורה-ילד בסיסית, והיא מהווה אחת מן הדרכים שבהן הורה מכניס את ילדו לעולם השפה והתרבות. זוהי פעילות חיונית להתפתחותם הנפשית של ילדים (בטלהיים, 1975). עבור ילדים רבים המוצאים מביתם הפונקציה ההורית הזו לוקה בחסר. לפיכך, מסגרת טיפולית המעניקה לילד מענה על טווח רחב של צרכים פיסיים, קוגניטיביים ונפשיים – הכרחי שתכיר בחשיבות הטיפוח של פונקציה זו (קורצ'אק, 1963). יש לראות בכך השקעה לטווח רחוק, כחלק ממודל הורי מיטיב שהמסגרת מבקשת לספק לילד.

בהרצאה אציג את הרציונל ואת התובנות שלי מן ההתנסות בשעת הסיפור בפנימייה ברובד המערכתי, הטיפולי והאישי. אתייחס לנקודות מרכזיות באשר לדרך העברת הסיפור וכן לחומרים שהצליחו לכונן משמעות בממד הלירי (אמיר, 2008) עבור הקבוצה והיחיד.

מושב 2 - גב' דנה באומן שפירא - פסיכודרמטיסטית ותיקה, ובעיצומי לימודי פסיכותרפיה. 

בעלת נסיון טיפולי ארוך שנים עם אוכלוסיית נפגעי נפש, ועם קבוצות לנוער  בסיכון- חלקו נוער שהוצא מהבית בגיל צעיר לפנימיות ומשפחתונים. מטפלת במשרד החינוך ובקליניקה פרטית. מלמדת ומלווה סטודנטים לפסיכודרמה ומטפלים בהבעה ביצירה. 

איך זה להרגיש בסיכון? איך זה לטפל בתוך סיכון? ומה מתעורר בתוכנו במפגש הישיר או העקיף עם חוויית הסיכון של המטופל?

הסדנא תזמין  את המטפלים לפענח ולגעת במצבי סיכון בהם נפגשו כמטפלים או בחייהם האישיים, מתוך הנחה שחוויית הסיכון של האחר נטמעת בנו בהעברה והעברה נגדית. באמצעים פסיכודרמטיים  נביים ונשחזר את רגעי סיכון -  כאלו שקרו וכאלו שחששנו שיקרו- במציאות או בחלום, נבדוק העברות שהתעוררו, נהדק את הקשר בין המטופל שבסיכון - לחוויית הסיכון של המטפל. 

נביים ונמחיז סופים אפשריים לתחושת הסיכון ואחזקתה בתוך החדר. 

נעזר בזעקות הפנימיות שלנו למוגנות והצלה - כפרשנות כלפי התנהגויות מוכרות של נוער בסיכון.  

מושב 3 - גב' מור שני-שרמן- עו"ס קלינית, פסיכותרפיסטית. מומחיות בטיפול רגיש מגדר, טיפול בלהטב"ק וטיפול בבני נוער. מטפלת ומדריכה במרכז חירום אקסטרני "מיכאל", פרדס חנה. מטפלת ומדריכה בקליניקה, יד חנה.

גב' מיה שפע- ביבליותרפיסטית, פסיכותרפיסטית. מומחיות בתחום נוער בקצה הרצף. מטפלת במרכז חירום אקסטרני "מיכאל", פרדס חנה. מנחת חינוך טיפול בקידום נוער, מחוז חיפה. מטפלת בקליניקה, פרדס חנה.

"גזרו את הילד לשניים" כשילד נדרש להמית חלקים בנפשו, את אחד מהוריו המופנמים, לשם הישרדותו.

סדנא המתבוננת במנגנוני הנפש ומחיריהם הקשים של ילדים להורים הנמצאים בגירושין בקונפליקט גבוה. במשפחות בהן הילדים הופכים לכלי בסכסוך עד שהם נהיים אובייקט בלתי נראה, יכולתם של המתבגרים לעמוד במשימות גיל ההתבגרות, או אף להתפנות אליהן, מוגבל ביותר. במצבי קונפליקט שכאלה, כאשר העוגן ההורי מתערער, המשימה ליצור עצמי בר משמעות, נהיית קשה הרבה יותר, עד בלתי אפשרית. גיבוש הזהות דורש מידה של אינטגרציה חיצונית ופנימית, אך עוצמות הפיצול אותן יונק המתבגר מהוריו לא יכולות לאפשר זאת. בטקסט המקראי " משפט שלמה" שתי נשים אשר היו שותפות בביתן ובגידול שני ילדיהן העוללים, נלחמות על ילד אחד לאחר מותו של השני, אך בעצם נלחמות על עצמן ועל הורותן. בטקסט מציע שלמה לנשים הנמצאות בקונפליקט לחתוך את הילד, " לגזור את הילד לשניים" ולחלקו ביניהן (כטקטיקה לגילוי האם ה"אמיתית"). אנו רוצות להתבונן בסדנא באותו ילד הנקרע לשניים, בין שתי אמהותיו, כמטפורה לאובייקטים ההוריים המופנמים באותם ילדים המתמודדים עם תוצאות הסכסוך והפיצול בין הוריהם, למול קונפליקט נאמנויות. ילדים אלו, נדרשים להמית צד בעצמם, את אחד מהוריהם המופנמים, עבור חיות הצד השני. בעזרת הטקסט וטכניקות נוספות, הלקוחות ממודל טיפולי שבאמצעותו אנו עובדות עם ילדים להורים בגירושין בקונפליקט גבוה. ננסה ליצור אינטגרציה בין אותם חלקי עצמי מסוכסכים ומציאת נרטיב משותף מתוך החיפוש אחר אותן חמלה ושלמות גופו ונפשו של הילד אליהן חתר שלמה בטקסט המקראי.

12.30 - 13.00

איסוף וסגירה