בשבעה באוקטובר התנדבו בו-זמנית מטפלים.ות רבים.ות, א.נשי מקצוע מכל התחומים לסיוע לנפגעים.ות.
ללא הכנה באו, כי לא ידעו לקראת מה. ללא הגנה, כמעט, כי לא ידעו אל מול מה.
הם.ן לא ידעו אז, כשרצו אלי טיפול, במה כרוך הריפוי.
מתוך חמלה באו, דמיון פשוט או אינסטינקט אנושי, וידעו שההתגייסות שלהם לעזרה תשפיע עמוקות על נפשם.ן, על חייהם.ן אך לא יכלו שלא לנסות.
הם.ן עשו את הדבר העיקרי שהתאמנו עליו ולקראתו: להיות לאחר.ת לעזר בשעת צרה.
לתת מרחב לרגש.
ליצור קשר.
להיות יחד.
לטפל.
הם.ן ידעו מניסיונם.ן המקצועי שגורלות תלויים ביכולת שלהם.ן לשמוע על המאורעות, לאשר את חווית האדם, לפנות לו מקום בקהילה. לתת תוקף לרגשותיו.ה.
שידע שאינו.ה לבד.
אלו מסעותיהם.ן של כמה ממטפלות וממטפלים אלה, בדרך הלא סלולה של 'הסטודיו הבטוח'.
עדויותיהם מקובצות, בשערי אנתולוגיה זו, בלשונם.ן ובשפתם.ן - שפת הטיפול באמצעות אמנויות.
לחצ.י כאן לקובץ האנתולוגיה